כוח-העל שלי: מעשיות

מדהים המסע הזה, שבו כל הזמן אני מגלה דברים חדשים.

אנשים פונים אליי לייעוץ. למה הם חושבים שיש לי משהו להגיד להם? בתנועה רק רציתי שישאלו אותי מה אני חושבת . וגם רציתי שיקשיבו.

היו אנשים שבאמת שאלו אותי מה אני חושבת, בעיקר חניכים.

אני זוכרת שיחה אחת, שהייתה קשורה בכלכלה.

נורא רציתי שנחליט איזו שהיא החלטה, שנתקדם. גם הייתי גזברית וידעתי שבסוף אני אצטרך להתמודד עם החלטה או אי-החלטה של המעגל הזה. ניסיתי להוריד את השיחה כל הזמן לקווים פרקטיים. אתם יודעים, כשבהתחלה רק מטפטפים משהו וחושבים "אולי מישהו הבין אותי".. ואז אומרים את זה יותר ברור ויותר ברור עד שנהיים קצת אגרסיביים. לא יודעת, זה מה שקרה לי באותה שיחה.

אחת המדריכות נכנסה בי. לא חושבת שהתכוונה. אבל אמרה לי שאני כל הזמן מנסה "לארגן" את השיחה. לא נותנת מקום להעמקה, לשהות. ושאי אפשר ככה, תהליכים לוקחים זמן, אי אפשר "לארגן" את כולם כל הזמן, בנושאים כאלו.

לקחתי את זה ממש קשה. אמרתי לעצמי- אני צריכה לשתוק. אולי היא צודקת. אבל הקול שבי שמחפש פרקטיקה לדברים לא נרגע, המשיך לרחוש ולגעוש עד שבסוף התפוצצתי.

בתהליך אימון שעשיתי איזה שנתיים אח"כ, הגענו למסקנה שאחד הערכים הכי חזקים שלי זה מעשיות. כן, זה- לארגן, לתכנן, להנדס, לעשות. נכון, לפעמים זה בא על חשבון הסבלנות שלי. אבל בגדול זה כוח מאוד מועיל ורק עושה טוב בעולם, והנה לראייה- אנשים שיש להם רעיון רוצים שאעזור להם לממש אותו, יש מאין. כי אני מעשית, מארגנת, מתקתקת. פרקטית.

בתנועה זה היה טוב בדברים מסוימים, ולא טוב בדברים אחרים. כשזה לא היה טוב זה שימש כנגדי. כשזה היה טוב רצו בעזרתי. הרגשתי אחרי השיחה הנוראית ההיא, מבוישת על התכונה הזו, שהיום אני חושבת שהיא אחת המעלות הכי חזקות שלי.

כן, היום אני יותר אוהבת את עצמי, הרבה יותר.

בתוך זה גם רואה את המקומות שאני קצת דפוקה, קצת חסרת סבלנות, קצת דרמטית. לא נורא, סה"כ, אנושית.

למדתי לקחת את מה שהשתקף לי עליי מחברי התנועה, ולראות את זה בעיניים טובות ואוהבות. וגם למדתי שיש לתכונות האלה ערך. וזה שפעם הם לא באו טוב לאיזה מדריכה, ממש לא אומר שצריך להיפטר מהן. להיפך- יש אנשים שמוכנים לשלם לי (לא מעט!) על המעשיות הזו שלי. על הצורך "לארגן" את כולם ואת הכל. אם אתם אנשים פרקטיים, שחייבים כל הזמן לעשות משהו, להזיז משהו, לנהל רשימה ולהתקדם - אז יש לכם כוח על שהעולם צריך אותו! תנו לו דרור, ואל תשפטו אותו.