להקים עסק כדי להגשים את עצמי... איזה פחד

בסיומה של חופשת הלידה, הולכת וגדלה בה ההתלבטות לגבי חזרה לעבודה. היא אוהבת להיות עובדת סוציאלית, וגם יש לה צוות נהדר. אבל מאז שילדה את התינוק שלה, הלב רוצה משהו אחר. היא חולמת להיות דולה.

"הנושא הזה, הריון ולידה, כל כך מרגש אותי. ידעתי שאני לא רוצה להיות עו"סית לנצח, אבל לא היה לי כיוון אחר. אחרי הלידה נהיה לי כיוון ברור: לתמוך בנשים בלידה שלהן. ואין לי מושג איך לעשות את זה, ואולי עכשיו זה בכלל לא הזמן".

כל- כך קל לזהות חלום אמיתי, כזה שמרטיט את הלב ומנצנץ בעיניים ויחד עם זאת נראה רחוק מאד.

עשיתי משהו שאני לא עושה אף פעם – אמרתי לה מה אני חושבת. בענייני דילמות אישיות, זו ממש לא דרך מקצועית ולרוב במקרים כאלה אני מעדיפה לשאול הרבה שאלות ולתת ללקוחות שלי להגיע לתשובה בעצמם.

אבל כאן פשוט לא היה לי מה לשאול.

"תשמעי, אני חורגת ממנהגי ואומרת לך בדיוק מה דעתי. את מתפטרת מהעבודה שלך, למרות שהיא טובה לך ולמרות הצוות שאת אוהבת. תשמרי איתן על קשר... את ובן זוגך יושבים ומבינים כמה זמן וכסף יש לכם כדי לתמוך בהקמת העסק שלך. ואת עושה את זה. פשוט ככה. אני מבטיחה לך שתמיד תהיה עבודה בשוק אם לא תצליחי. ואת תצליחי. ועוד כמה זמן, את תרוויחי הרבה יותר מאשר בעבודה הקודמת שלך".

כבר סיפרתי כאן כמה כואב לי לראות אנשים עם מתנות אדירות שמהססים לתת אותן. היה לי ברור למה היא רוצה להיות דולה – יש לה רגישות, אנושיות, איתנות, אמפתיה. זה רק חלק מהרשימה.

להקים עסק יכול להיות מפחיד, אפשר להשוות את זה גם לסוג של לידה... ולהיות אישה עם תינוק, שמסיימת חופשת לידה, זה אולי המצב שהכי קשה להתניע ממנו. אין זמן, אין כסף, וצריך לגייס את המוח להתאמץ לכל פעולה קוגנטיבית קטנה. אבל לשמחתי זה קרה. היא יצאה לדרך שלה והיום היא דולה מדהימה וגם עושה קורסי הכנה ללידה. ואני מתמוגגת מכל פוסט שלה, ומכל קורס שלה, כי מבחינתי היא ניצחה אינספור מכשולים והגשימה חלום לעסק עצמאי שהוא פשוט, היא עצמה.

ולהשראה הזאת קוראים Yael Hameiri, ואם אתן בהיריון רוצו אליה, לפני שהיא תהיי מבוקשת מדי.