שמעו משהו - אתם מולטי- פוטנציאלים!

באיזה גיל שאלו אתכם מה תרצו להיות כשתהיו גדולים?

כמו כולם, גם אותי שאלו כשהייתי ממש קטנה, ובכל גיל הייתה לי תשובה אחרת.

בגיל 8- מורה

בגיל 10- מפורסמת (לא משנה במה)

בגיל 13- עיתונאית

בגיל 16- שחקנית תיאטרון

החלומות המשיכו להתחלף וככל שהתבגרתי הנסיבות השתנו ואיתן הרצונות.

עכשיו בגיל 32 אני שואלת את עצמי את אותה שאלה- "מה אני רוצה להיות כשאהיה גדולה?"

והפעם נראה שכל אותן תשובות שהיו לי כילדה, מתחילות להיראות כפסיפס מגוון של כל מה שמעניין ומרגש אותי.

הרבה זמן חשבתי (ובעצם... עדיין קצת) שאני אמורה לבחור דבר אחד, וללכת איתו כל החיים.

מה שההורים שלנו קוראים- "קריירה". בניגוד לדורות הקודמים, היום אין ייעוד אחד, אין קריירה כזו שמתחילים בגיל צעיר ומחזיקים בה 40 שנה. הקריירה מתייחסים למה שאנחנו עושים מעצמינו, הג'וב הגדול הוא אנחנו וכל העבודות הן רק שלבים בהתקדמות... ומסתבר שקוראים לזה: מולטי פוטנציאלי! אז מה אני רוצה להיות כשאהיה גדולה? שרון. כמה שיותר שרון. השאלה שלי זה איך עושים את זה, ומי מוכן לשלם לי על זה כדי שאתפרנס בכבוד.

אני רוצה לעשות משהו שאהיה בו גם מורה, גם שחקנית, גם עיתונאית, וגם מפורסמת. מזל שיש פייסבוק... ממש באר המשאלות להמונים. בתהליך הזה גיליתי שלכל מה שעשיתי יש חלק בניסיון המצטבר שלי. הבנתי שאסור לי להשאיר מחוץ לתודעה שלי אף עבודה, ואף פרוייקט שהתנסיתי בו.

וזה כולל

להיות מורה (כך למדתי על מנהיגות)

להיות מלצרית (כך למדתי על חוסן נפשי..)

להיות עובדת עירייה (כך למדתי על יצירתיות)

להיות גזברית (כך למדתי על כסף!)

להיות מוכרת סיגריות בפצוציה (כך למדתי על תקשורת עם אנשים)

ועוד הרבה הרבה חוויות שנתנו לי כלים, שהיום אני מבינה אותן כניסיון יקר ערך.

אני מזמינה אתכם לתהליך דומה, שיש בו עוד הרבה כלים מחשבתיים עמוקים ופרקטיים- בדרך לתת לעצמכם קידום בקריירה של החיים- שהיא לא אחרת מאשר לעשות את מה שאתם רוצים ואוהבים.