עסק עושים באהבה

הוא דיבר כבר עם 3 יועצים עסקיים שונים, שאמרו לו שהעסק שלו למנעולנים יכול לעוף. אבל זה לא הרגיש לו נכון. אמנם העסק מצליח ויש לו המון ביקוש, אבל כבר שנתיים שהוא לא נהנה. ורק המחשבה על להשקיע אפילו עוד יותר בדבר הזה שהתחיל כהכנסה מהצד והפך למפלצת – עושה לו צמרמורת לא נעימה.

הוא פונה אליי כי חשב שאולי אני אגיד משהו אחר. אני שואלת אותו שאלה מפתיעה.

"אתה אוהב לפרוץ מנעולים?"

3 יועצים עסקיים, אף אחד מהם לא שאל את זה.

בשיחה כנה ופתוחה ונטולת מספרים, עשינו את מה שאף יועץ לא עשה איתו – דיברנו על איך הוא מרגיש לגבי העסק. ממה הוא נהנה. ממה לא נהנה. איך זה התגלגל להיות דבר כ"כ גדול ומה השינוי הזה עשה לו. איך הוא רואה את העתיד שלו. איזה חזון יש לו לעוד חמש שנים.

וכבר בתוך השיחה היה ברור שהמוטיבציה כל כך נמוכה, שגם המספרים היפים מאד שנפנפו בהם אותם יועצים – לא מצליחים לדגדג את המרכיב הקריטי הזה שקוראים לו תשוקה.

עסק זה דבר תובעני כל כך . כמו זוגיות או אפילו חתונה. אם אין תשוקה, איך אפשר לנהל אותו? אם אין מוטיבציה חוץ מכסף, שמניעה את בעל העסק גם בימים הקשים, מה הטעם?

"שמע, אם הצלחת לבנות עסק כזה מרשים בתוך 3 שנים... אני בטוחה שתצליח בכל מה שתחליט. המפתח הוא שאתה חייב לרצות את זה. ולא רק בגלל כסף. עכשיו בוא נבין איך לוקחים את מה שקיים ועושים ממנו את מה שאתה רוצה.

ובניגוד לכל שיחות הייעוץ העסקיות שהיה בהן, הפעם הוא הרגיש בנוח. בלי כתפיים מכווצות. בלי להשתנק. הרעיונות התחילו לזרום. ההשראה התחילה לבוא. היום העסק כבר נראה אחרת לגמרי. עדיין עובד, עדיין מצליח. הפעם עם תשוקה.

אני מאד מאמינה שכסף הוא לא מוטיבציה מספקת לאורך זמן. וכשבעל עסק מצליח מגיע אליי עם התלבטות לגבי עתיד העסק, התשובה לא תהיה בטבלאות. היא תהיה בעולם האישי והרגשי. שם העסק התחיל ושם הוא חי עדיין.