"בגידה כלכלית" - מתכון למשבר אמון

בתוך תקופה של דוחק כלכלי הם סיכמו על תקציב מסוים. אבל יום אחד, באופן לא שגרתי, היא עברה על פירוט האשראי וראתה שם הוצאה לא מזוהה על קורס אונליין. "מאות שקלים על מדיטציה כשאנחנו במצב הזה?!" הטיחה בו. הכעס והעלבון הזה לא שכך ולא היטשטש עד הזמן. משהו עמוק באמון שלה בו נשבר. במקומו, נכנסה פראנויה הגורמת לו בהדרגה להרגיש כלוא ועצבני. מעכשיו כל שיחה הקשורה לכסף היא פוטנציאל למשבר. גם קורס המדיטציה הטוב בעולם לא יעזור לו עכשיו...

"בגידה כלכלית" (Financial Infidelity) בין בני זוג מתקיימת כאשר אחד הצדדים מסתיר הוצאות או דפוס התנהלות שככל הנראה לא יהיו מקובלים על הצד השני. הדוגמה הקלאסית היא כשאחד הצדדים שואל "כמה זה עלה" והתשובה - איכשהוא - מעלימה 30% מהסכום. דוגמה אחרת היא כשהשקיות מהשופינג נשארות במכונית עד לזמן שבו אפשר יהיה להכניס אותן הביתה בלי שהפרטנר יראה. דוגמה קיצונית יותר היא ניהול חשבון בנק נפרד ללא ידיעת הפרטנר או שיתופו.

לזוגות רבים קשה לדבר על כסף. הסיבה המרכזית לכך די ברורה: מדובר במשאב משותף ומוגבל. בני הזוג תלויים אחד בשני כספית וההישענות המשותפת הזו נוגעת לתחושת הביטחון הקיומי שלהם, החופש האישי או החופש שנוטל לעצמו בן/בת הזוג. סקר שנערך לפני כשנה על-ידי האתר US News מצא כי כ-30% מהזוגות בארה"ב חוו "בגידה כלכלית" מצד בן או בת הזוג. מדובר בהסתרת רכישות (31.4% מהמקרים), הסתרת חובות או חשבונות (28.7%), שקרים על גובה ההכנסה (22.6%), הוצאת כספים בחשאי מפקדונות וחסכונות (10.4%) ומתן הלוואות ללא הסכמה (6.9%).

לפי הסקר, רק 8.5% גילו על הבגידה הכלכלית במהלך וידוי, וכל היתר גילו זאת בדרכים אחרות. עוד נמצא כי שני המינים מסתירים, רק שנשים נוטות יותר להסתיר רכישות של בגדים ומתנות וגברים נוטים יותר להסתיר דברים "כבדים", כמו השקעות או ציוד ספורט יקר. 38% מהאנשים שבגדו כלכלית הודו בסקר כי עשו זאת "כדי להימנע מעימות". 23.1% אמרו כי בגדו בגלל "מבוכה על התנהלות כספית רשלנית". 16.1% אמרו כי בגדו כדי "להרגיש שיש להם שליטה כלכלית", 15.8% עשו זאת "כדי לעזור לאחר" ו-7% אמרו כי בגדו כלכלית כדי "להימנע מלספר חדשות רעות".

כשעוברים אל המישור הפסיכולוגי, ניתן להבחין שהסתרה כלכלית היא אסטרטגיה שתפקידה לענות על צורך רגשי שלא מקבל מקום או ביטוי ביחסים. ברוב המקרים הצורך הזה יהיה חופש ו/או ביטחון.

כשמדובר בחופש, לא פעם ההסתרה היא תוצאה של פחד לאבד את האינדיווידואליות בתוך הדינמיקה הזוגית והרצון לשמור על קבלת החלטות עצמאית על הצרכים האישיים. קניית מוצרים, קורסים ובילויים מסמלים זאת היטב. כשמדובר בביטחון, ההסתרה היא תולדה של חוסר אמון בפרטנר או במשק הזוגי, תחושה שהדברים עלולים להתפרק ושל צורך ליצור ביטחון בנפרד.

בשני המקרים וברוב המקרים, הפרטנר המסתיר עושה זאת מתוך הערכה שאין לו את היכולת לתקשר צורך בשינויים או התאמות בתוך מערכת היחסים, ולכן הוא בוחר להימנע מעימות שיהיה כנראה קשה ומכוער. הבעיה העיקרית בבחירה הזו היא ש"לשקר אין רגליים" וכשהוא מתגלה הוא מעורר כעס ועלבון עמוק עד כדי משבר אמון משמעותי. אם הוא הסתיר ממני את זה, מי יודע אילו סודות נוספים יש לו? אם זה המצב, אילו עוד תכניות יש לה שאינני חלק בהן? בדרך זו, כל שיח על כסף, הוצאה או תשלום הופכים לטריגר ומתדלקים חוויה של ריחוק שכבר אינה קשורה רק לכסף.

בספרה "סיפור מהצד" מסבירה הפסיכולוגית אסתר פרל כי הסתרה וסודות בקשר זוגי הם בדרך כלל אינם אחריותו של צד אחד, אלא תוצאה של דינמיקה שבה גם לצד הנבגד יש אחריות. הדבר בא לידי ביטוי בחוקים לא-מדוברים הרומסים צרכים מסוימים. הסתרה כלכלית צריכה להיות מלווה בהבנת המניעים העמוקים שעומדים מאחוריה ובמחשבה איך ניתן לתקשר אותם לצד השני. הסתרה שהתגלתה ומרחפת מעל הזוג צריכה לעבור עיבוד משותף בשיח משמעותי שבו מדובר הצורך/החוסר שהוביל להסתרה.

נסו לשתף את בן/בת הזוג: כשדמיינתם את השיחה על ההסתרה לאיזו תגובה חשבתם שתזכו? האם חששתם מריב או מהתרחקות? נוסף על כך, נסו לברר עם עצמכם: האם אתם מתביישים בהסתרה? האם היא מבטאת צורך שזכה לביקורת בתוך היחסים משום שאין בו תכלית או תרומה למשק הבית (מימוש חלום למשל)? אם יש בכם בושה, חשוב לבטא אותה. בכל דו-שיח זכרו לתת מקום לרגשותיו של הצד השני. פרטנר שנבגד/פרטנרית שגילתה שהוליכו אותה שולל - הם אנשים פגועים. חשוב לתת מקום לתחושת הנבגדות וחוסר האמון שבאה אתה.

ישנם כמובן נושאים נוספים שכדאי שיעלו בשיחה. מהיכן נולדה ההסתרה, מה עמד מאחוריה, האם היא קשורה לצורך בחופש או בביטחון, באיזו דרך אחרת - גלויה ומוסכמת - ניתן ללכת כדי לענות על הצורך? זכרו שעל מנת להצליח לחולל שינוי, עליהם להיות פתוחים לשינויים מהותיים בהתנהלות המשותפת ו/או בחלוקת התפקידים. זה לא יהיה קל בהתחלה, אבל בטווח הארוך זה עשוי לבנות את האמון מחדש.

גם אני חטאתי לא פעם בהסתרה כלכלית. הפחד שלי מעימות הוביל אותי לשקרים וזיופים. חלקם לא התגלו עד היום. להגיד לכם שזה עזר? ובכן, בטווח הקצר - כן. אבל לאורך זמן, להסתרה תמיד היה מחיר, היא תמיד העידה על בעיה עמוקה יותר, והיא תמיד הובילה להתרחקות איטית ועקבית. כיום אני שואפת להיות ישירה לגבי הצרכים שלי, הרבה לפני שהם הופכים להסתרה. לא תמיד זה עובד, אבל גם הניסיון הוא דבר ראוי. מתוך הטור שלי ב'הארץ' - יחסי ממון